פסק-דין בתיק ת"א 25073-04-12

1.         התובע, יליד 01/01/53 ובן 61 כיום, אזרח עובד צה"ל בעיסוקו (מסגר רתך ונהג), עתר נגד הנתבעת לפצותו, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 11/08/09 (להלן - התאונה).

2.         אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

3.         התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל, וועדה רפואית לעררים קבעה ביום 21/11/11, כי לתובע נותרו 14.5% נכות צמיתה משוקללת בגין הפגיעה בתאונה, החל מיום 01/06/11 (5% - אורטופדית בגין הגבלה קלה ביותר בתפקוד אצבעות כף יד ימין; 10% - נפשית עקב PTSD; תקנה 15 לא הופעלה).

בנוסף קבעו הועדות הרפואיות במל"ל, 3.5 חודשי אי כושר מלא לאחר התאונה ונכויות זמניות למשך 7 חודשים מתום תקופת אי הכושר (30% נכות זמנית למשך חודשיים ו 20% נכות זמנית למשך 5 חודשים נוספים).

4.         ב"כ הצדדים חלוקים באשר להשפעת הנכות הרפואית על תפקודו של התובע וכן באשר לפריטי הנזק וגובהם.

5.         לאחר שמיעת עדות התובע ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

5.1.       נכות תפקודית -

התובע טוען כי נותרה לו נכות תפקודית זהה לשיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו על ידי המל"ל. הנתבעת טוענת כי לא נותרה לתובע כל מגבלה תפקודית כתוצאה מהתאונה.

בשים לב ל - מהות הפגיעות וההגבלות של התובע בתחום האורטופדי והנפשי כתוצאה מהתאונה על פי קביעות המל"ל, הטיפולים הרפואיים להם נזקק, מהות עיסוקו של התובע לפני התאונה וכיום, ומצד אחר, מהות והיקף עבודתו והשתכרותו לאחר התאונה (ראה להלן), אני קובע כי נכותו התפקודית היא בהתאם לנכות הרפואית שנקבעה לו על ידי המל"ל, היינו - 14.5% נכות.

5.2.       נוכח האמור לעיל , אני מעריך את נזקיו של התובע כדלקמן:

5.2.1.    כאב וסבל -

לפי 14.5% נכות רפואית, ללא ימי אשפוז ובניכוי גיל - 20,000 ש"ח (מעוגל), נכון להיום.

5.2.2.    הפסדי השתכרות לעבר -

על פי תלושי השכר שצורפו, שיעור השתכרותו החודשי הממוצע של התובע לפני התאונה עמד על 17,000 ש"ח ברוטו לערך (שכר הכולל את כל התוספות הנלוות על פי נתוני ההכנסה השנתית למס המופיעים בראש תלוש השכר).

שכר זה משוערך להיום (הצמדה) - 18,700 ש"ח. שכר נטו נכון להיום - 15,750 ש"ח.

התובע שהה בתקופת אי כושר של 3.5 חודשים.

הפיצוי עבור תקופה זו 58,000 ש"ח כולל ריבית מאמצע התקופה (דמי הפגיעה שקיבל התובע יופחתו במסגרת סעיף ניכויי המל"ל).

על פי נתוני השכר שהוצגו, שכרו של התובע לא נפגע כתוצאה מהתאונה ואף עלה בהדרגה. בשנת 2010 השתכר התובע בממוצע  17,625 ש"ח ברוטו. בשנת 2011 השתכר התובע בממוצע 18,530 ש"ח ברוטו. בשנת 2012 השתכר התובע בממוצע 18,700 ש"ח ברוטו. על פי תלושי השכר לשנת 2013, התובע משתכר בממוצע 19,900 ש"ח ברוטו לחודש כיום.